הפרעות אכילה ורישיון נהיגה – נושא כמעט לא מדובר

כשחושבים על פסילת רישיון נהיגה מסיבות רפואיות, האסוציאציה הראשונה של רובנו הולכת למחלות לב, אפילפסיה או בעיות ראייה חמורות. הפרעות אכילה נתפסות בציבור הרחב כעניין פרטי, אישי, וכזה שמשפיע בעיקר על הדימוי העצמי או על המצב הבריאותי הפנימי של האדם. זוהי הנחה שגויה מיסודה בעולם התעבורה. המציאות המשפטית והרפואית בישראל רואה את הדברים אחרת לגמרי. הקשר בין הפרעות אכילה – אנורקסיה נרבוזה, בולימיה או הפרעות אכילה כפייתית – לבין היכולת להחזיק בהגה הוא ישיר, הדוק ולעיתים קרובות אכזרי. עבורנו, כמי שמייצגים נהגים כבר עשרות שנים, המפגש בין עולם הנפש לעולם הכביש הוא זירה יומיומית. הרשויות לא רואות בנהג הסובל מהפרעת אכילה רק אדם שמתמודד עם קושי, אלא "פצצה מתקתקת" פוטנציאלית. החשש המרכזי של המערכת הוא מפני איבוד הכרה פתאומי, חוסר ריכוז קיצוני או חוסר איזון אלקטרוליטי שעלול להוביל לשיבוש בפעילות הלב בזמן נהיגה.

חשוב להבין את המנגנון. המידע מגיע לרשויות בדרכים מגוונות, לעיתים דרך רופא המשפחה המחויב לדווח, ולעיתים דרך אשפוזים פסיכיאטריים. ברגע שהמידע מתקבל, מתחיל גלגל בירוקרטי שקשה מאוד לעצור אותו ללא ידע מקצועי. הניסיון של המשרד שלנו, בהובלת עורך דין איל ז'ורבסקי ועורכת דין רובי אלבראנס, מלמד שבמקרים רבים ההחלטות מתקבלות על סמך נתונים "יבשים" כמו BMI (מדד מסת גוף) או היסטוריה של אשפוזים, מבלי לראות את האדם שמאחורי התיק. עו"ד אלבראנס, שכיהנה בעבר כיו"ר ועדת המרב"ד בלשכת עורכי הדין וניהלה את ענף ועדת הערר בתוך המערכת עצמה, מכירה את הנהלים הפנימיים לפני ולפנים. הידע הזה מאפשר לנו לדעת בדיוק איזה מסמך חסר ואיזה טיעון רפואי יטה את הכף. במקביל, עו"ד ז'ורבסקי מביא עמו חשיבה יצירתית של מעל 20 שנה בפתרון פלונטרים משפטיים-רפואיים שנראו אבודים מראש. יחד, אנחנו מבינים שהפרעת אכילה אינה מעידה בהכרח על חוסר מסוכנות בנהיגה, והמלחמה היא על הוכחת הכשירות המעשית ולא רק הרפואית.

מיתוסים מול מציאות: הפער שבין תחושת הנהג להחלטת הרשויות

קיים פער עצום בין איך שאנשים החווים הפרעות אכילה תופסים את מצבם לבין האופן שבו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מנתח את הסיכון. ריכזנו בטבלה הבאה את ההבדלים המהותיים בתפיסה, המבוססים על אלפי תיקים שטופלו במשרדנו. הבנת הפער הזה היא הצעד הראשון בדרך להחזרת הרישיון.

האמת על בדיקות הכשירות הפיזית והמנטלית

אנחנו נתקלים בלא מעט נהגים שסבורים כי אם יעברו את מבחן התיאוריה מחדש או טסט מעשי, הבעיה תיפתר. המציאות מורכבת בהרבה. הזימון לבדיקות אינו מבחן נהיגה רגיל. מדובר בסוללה של מבחנים שנועדו לבדוק שני צירים מרכזיים: הציר הפיזיולוגי והציר האישיותי. בהקשר של הפרעות אכילה, הרופאים בודקים לא רק את משקל הגוף, אלא מדדים פנימיים:

• רמות סוכר בדם (היפוגליקמיה) שעלולות לגרום לבלבול ואובדן שליטה.
• תפקוד קוגניטיבי תחת לחץ ותזונה לקויה.
• יכולת קבלת החלטות במצבי קיצון.

כאן נכנסת לתמונה המומחיות של עו"ד רובי אלבראנס. ההיכרות המעמיקה שלה עם הפרוטוקולים הפנימיים מאפשרת לנו להכין את הלקוחות שלנו לבדיקות הספציפיות הללו. אנחנו יודעים אילו שאלות ישאל הפסיכיאטר ואילו מסמכים מרופא המשפחה יכולים לשנות את התמונה מקצה לקצה. נתונים מראים כי הכנה מוקדמת מעלה את סיכויי המעבר בעשרות אחוזים לעומת הגעה "על עיוור".

הסיכון החבוי: הקשר בין הפרעות אכילה לאובדנות והתנהגות אימפולסיבית

נקודה רגישה שלעיתים נמנעים מלדבר עליה היא המתאם הסטטיסטי שרואים ברשויות בין הפרעות אכילה חמורות לבין נטיות אובדניות או הרס עצמי. מבחינת גופי הרישוי, רכב הוא כלי נשק. החשש הוא שנהג המצוי במצוקה נפשית עמוקה עלול להשתמש ברכב ככלי לפגיעה עצמית, או לכל הפחות לנהוג באדישות לחיים ("משאלת מוות" פסיבית). כאשר אנו, כעורכי דין, ניגשים לתיק כזה, המטרה שלנו היא לנתק את הקשר האוטומטי הזה בעיני הוועדה.

עו"ד איל ז'ורבסקי מתמחה בדיוק בנקודות הממשק הללו. באמצעות חוות דעת נגדיות של מומחים מובילים, אנחנו מוכיחים כי ההפרעה, גם אם היא קיימת, היא ממוקדת ואינה משליכה על שיקול הדעת הכללי או על הרצון לחיות. ההבחנה בין הפרעת אכילה שמקורה בדימוי גוף לבין מצוקה דיכאונית כוללת היא קריטית. הצגת הנהג כאדם מתפקד, עובד, לומד ובעל מעגלי תמיכה חברתיים, היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה המשפטית שלנו.

חשיבות הזמן והפרואקטיביות בהליך המשפטי

המתנה פסיבית להחלטת הוועדה היא הטעות הגדולה ביותר שאפשר לעשות. ברגע שמתקבל זימון או הודעה על התליית רישיון, השעון מתחיל לתקתק. במקרים של הפרעות אכילה, הזמן פועל לשני הכיוונים. מצד אחד, תקופה של יציבות במשקל ובמדדים היא הוכחה מצוינת. מצד שני, התעלמות מהזימון תוביל לפסילה מנהלית אוטומטית.

אנחנו פועלים בגישה יזומה. עוד לפני ההגעה לוועדה, אנחנו אוספים תיעוד רפואי התומך בכשירות: בדיקות דם עדכניות המראות איזון אלקטרוליטי, מכתב מרופא מטפל או דיאטנית המעיד על שיתוף פעולה בטיפול, וחוות דעת פסיכיאטרית פרטית השוללת מסוכנות. נהג שמגיע לוועדה כשהוא מלווה בתיק מסודר ומוכן, משדר רצינות ואחריות. זהו מסר הפוך מהסטיגמה של "חוסר שליטה" המלווה לעיתים את ההפרעה.

חשוב לזכור כי המערכת אינה מחפשת שלמות בריאותית. היא מחפשת שליטה בסיכון. כפי ש- עורך דין תעבורה מנוסה יודע, ההבדל בין שלילה להיתר נהיגה טמון פעמים רבות ביכולת להראות שהמצב הרפואי מנוהל ומבוקר. נהג שלוקח אחריות על מצבו, נמצא במעקב ומציג מודעות לסיכונים, הוא נהג שהמערכת יכולה לבטוח בו הרבה יותר מאשר נהג שמתכחש לבעיה.

ההתמודדות עם פסילת רישיון על רקע הפרעת אכילה היא מאבק כפול: רפואי ומשפטי. אין סיבה שההגה יילקח מידיים כשירות רק בשל סטיגמות או חוסר הבנה של המצב הרפואי הספציפי. הידע המשולב שקיים במשרדנו, המאחד את הפרספקטיבה הפנימית של המערכת עם ניסיון ייצוגי עשיר, מאפשר לנו להחזיר לנהגים רבים לא רק את הרישיון, אלא גם את תחושת העצמאות והמסוגלות.