המכון הרפואי לבטיחות בדרכים: שומר הסף של הכבישים הישראליים

הקמת המכון נבעה מההכרה העמוקה כי מצבו הרפואי' הנפשי והאשיותי של הנהג הוא גורם מרכזי בתאונות דרכים רבות. מחקרים רבים הראו כי עבר פלילי ותעבורתי, עבר של שימוש בסמים, מחלות כרוניות, ליקויים קוגניטיביים, שימוש בתרופות או בחומרים ממכרים, בעיות ראייה ועוד – כל אלה עלולים לפגוע משמעותית במסוגלותו של נהג לנהוג נהיגה בטוחה אשר אינה מסכנת אותו ואת שאר משתמשי הדרך.י

לדוגמא, מחקרים הראו כי נהגים הסובלים מסוכרת לא מאוזנת עלולים לחוות אירועים של היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) שיכולים לגרום לאובדן הכרה פתאומי. באופן דומה, אנשים הסובלים מהפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה, נמצאים בסיכון מוגבר לתאונות דרכים עקב עייפות כרונית וירידה בערנות. בנוסף, נמצא כי הנטייה להתמכרות לקיחת סיכונים ואימפולסיביות יכולות להשפיע על אופן נהיגתו של הנהג אשר לחובתו עבירות תעבורתיות ופליליות המצביעות על כך.

המרב"ד פועל מכוח סמכויות חוקיות מפורשות, המוקנות לו מתוקף פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. חשוב לציין כי המכון משמש כ"רופא המוסמך" לעניין בדיקת כשירות נהיגה, וחוות דעתו מחייבת את רשות הרישוי ואת בתי המשפט. זוהי סמכות נרחבת ומשמעותית, המטילה על המכון אחריות כבדה בקבלת החלטות שיכולות להשפיע באופן דרמטי על חייהם של אלפי אנשים מדי שנה.

תפקידי המכון ומשמעותם

בדיקת כשירות רפואית לנהיגה

המרב"ד בודק את כשירותם של נהגים מקבוצות שונות, כולל:

• נהגים מקצועיים ומבקשי רישיון לרכב כבד או ציבורי: קבוצה זו נבדקת בקפידה יתרה עקב האחריות הגדולה המוטלת עליהם והסיכון המוגבר במקרה של תאונה. הבדיקות כוללות הערכה מקיפה של מצבם הבריאותי, כולל בדיקות לב, ראייה, שמיעה ותפקוד קוגניטיבי.
• נהגים מבוגרים (מעל גיל 70): עם העלייה בתוחלת החיים, קבוצה זו הולכת וגדלה. הבדיקות מתמקדות בהערכת יכולות קוגניטיביות, זמני תגובה, ראייה ושמיעה, וכן ביכולת הפיזית להפעיל את הרכב בבטחה.
• נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים: מקרים אלו נבדקים לעומק כדי לוודא שאין בעיה רפואית או נפשית שתרמה לתאונה ועלולה לסכן את הנהג בעתיד.
• עברייני תנועה מועדים: נבדקים לא רק מבחינה רפואית אלא גם מבחינת עמדותיהם כלפי חוקי התנועה והנטייה לקחת סיכונים.
• נהגים שהופנו בעקבות חשד לבעיה רפואית או נפשית: כולל מקרים של אפילפסיה, סוכרת לא מאוזנת, בעיות לב, הפרעות נפשיות ועוד.
• משתמשים בסמים או אלכוהול: נבדקים בקפידה לוודא שאין שימוש פעיל או השפעות ארוכות טווח שעלולות לפגוע בכושר הנהיגה.

הבדיקות כוללות הערכות רפואיות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות מקיפות, ומשלבות בדיקות פיזיות, מבחנים קוגניטיביים, ראיונות עומק ולעתים אף בדיקות מעבדה.

התאמת רכב לנכים

המכון מפעיל ועדה מיוחדת להתאמת כלי רכב ואביזרי נהיגה לאנשים עם מוגבלויות, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. תפקיד זה הוא קריטי לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בחברה ובשוק העבודה. הוועדה בוחנת כל מקרה לגופו ומתאימה פתרונות ייחודיים לצרכי הנהג, כגון:

• התאמת הגה ודוושות לנהגים עם מוגבלות בגפיים
• מערכות עזר אלקטרוניות לנהגים עם מוגבלות בתנועה
• התאמות מיוחדות לנהגים עם לקויות ראייה או שמיעה

עבודת הוועדה דורשת שילוב של ידע רפואי, הנדסי וטכנולוגי, ומאפשרת לרבים לשמור על עצמאותם ואיכות חייהם.

מעקב ובקרה

המרב"ד מקיים מעקב שוטף אחר נהגים עם בעיות רפואיות, לעתים תוך קביעת "תוקף מוגבל" לאישור הנהיגה. מנגנון זה חיוני להבטחת בטיחות מתמשכת. לדוגמה:

• חולי סוכרת נדרשים להציג נתוני איזון סוכר תקופתיים
• נהגים עם היסטוריה של בעיות לב עוברים בדיקות קרדיולוגיות תקופתיות
• נהגים מבוגרים עוברים בדיקות קוגניטיביות חוזרות
• נהגים עם היסטוריית עבירות תעבורה ועבירות פליליות אשר רישיון נהיגתם אושר על תנאי או בכפוף לתנאים. 

מערכת המעקב מאפשרת לזהות שינויים במצב הבריאותי או ההתנהגותי של הנהג ולהגיב במהירות במקרה של הידרדרות.

ייעוץ מקצועי

המכון משמש כגוף מייעץ לרשויות שונות בנושאי בטיחות בדרכים ורפואה תעבורתית, כולל:

• משרד התחבורה: בגיבוש מדיניות ותקנות הנוגעות לכשירות רפואית לנהיגה
• הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: בתכנון מחקרים ותוכניות מניעה
• משטרת התנועה: בהבנת ההיבטים הרפואיים של עבירות תנועה
• צה"ל: בהערכת כשירות חיילים לתפקידי נהיגה

בנוסף, המכון מעורב במחקרים ובפיתוח פרוטוקולים חדשים להערכת כשירות נהיגה, ומשתתף בפורומים בינלאומיים בתחום הרפואה התעבורתית.

תהליך הבדיקה והשלכותיו

הבדיקה במרב"ד היא הליך מקיף ומעמיק, הכולל מספר שלבים:

1. בדיקה רפואית כללית:
   • איסוף מידע רפואי מקיף, כולל היסטוריה רפואית, תרופות נוכחיות ואשפוזים קודמים
   • בדיקה גופנית מקיפה, כולל בדיקת לחץ דם, דופק, מערכת העצבים והשרירים
   • בדיקות מעבדה במידת הצורך, כגון בדיקות דם לבחינת רמות סוכר, תפקודי כבד וכליות
   • בדיקות ראייה מקיפות, כולל חדות ראייה, שדה ראייה וראיית לילה
2. הערכה פסיכולוגית מורכבת:
   • מבחנים ממוחשבים הבודקים קשב וריכוז, זמני תגובה, קואורדינציה עין-יד, עיבוד מידע וזיכרון
   • המבחנים נמשכים כ-4 שעות ומדמים מצבים שונים בנהיגה
   • בחינת יכולת קבלת החלטות תחת לחץ ובתנאי עייפות
   • הערכת יכולת התמודדות עם מצבים מורכבים ובלתי צפויים בכביש
3. ראיון עם פסיכולוג קליני:
   • הערכת מצב נפשי כללי, כולל סימנים לדיכאון, חרדה או הפרעות אחרות
   • בחינת הפרעות קשב וריכוז והשפעתן על הנהיגה
   • הערכת שליטה בדחפים ונטייה ללקיחת סיכונים
   • בחינת יכולת שיפוט ותובנה לגבי מצבים מסוכנים בכביש
   • דיון על היסטוריית נהיגה ועמדות כלפי חוקי התנועה
4. בדיקה פסיכיאטרית:
   • נערכת במקרים של הפרעות נפשיות מורכבות או טיפול תרופתי ממושך
   • הערכת השפעת מחלות נפש על יכולת הנהיגה
   • בחינת השפעות אפשריות של תרופות פסיכיאטריות על ערנות ותפקוד
5. בדיקות לאיתור סמים:
   • בדיקות שתן ודם לאיתור סמים ואלכוהול
   • הערכת היסטוריית שימוש בחומרים ממכרים והשפעתה על הנהיגה
   • בחינת יכולת ההימנעות משימוש בעת נהיגה

חשוב להבין כי להחלטות המרב"ד יש משקל מכריע. המלצותיו כמעט תמיד מאומצות על ידי רשות הרישוי, ויכולות להוביל להגבלה או אף לשלילה של רישיון הנהיגה. עבור רבים, במיוחד נהגים מקצועיים, משמעות הדבר עלולה להיות אובדן פרנסה ופגיעה קשה באיכות החיים.

לדוגמה, נהג משאית שנשלל רישיונו עלול למצוא את עצמו ללא מקור פרנסה עיקרי, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. באופן דומה, אדם מבוגר שנשלל רישיונו עלול לחוות ירידה משמעותית בעצמאותו ובאיכות חייו, במיוחד באזורים עם תחבורה ציבורית מוגבלת. לכן, ההחלטות של המרב"ד נושאות משמעות עמוקה ורחבת היקף בחיי הנבדקים.

אתגרים וסיכונים בהליך

למרות חשיבותו הברורה של המרב"ד, ההליך בפניו טומן בחובו לא מעט אתגרים ומורכבויות:

1. משקל יתר לגיליון הרשעות: בוחני המרב"ד נותנים לעתים משקל רב מדי לגיליון ההרשעות הפלילי והתעבורתי של הנבדק. גיליון זה, הכולל גם תיקי חקירה סגורים, עלול להציג תמונה חלקית או מעוותת של התנהגות הנהג. למשל, הרשעה בודדת מלפני שנים רבות עלולה להיתפס כאינדיקציה לדפוס התנהגות בעייתי, גם אם הנהג שינה את דרכיו מאז.
2. פערי מידע: בשל עומס עבודה או מחסור במידע, המכון עלול לקבל החלטות על בסיס תמונה חלקית של מצב הנבדק. לדוגמה, מצב רפואי שהשתפר משמעותית בעקבות טיפול חדש עלול שלא לקבל ביטוי מספק בהחלטה, אם המידע העדכני לא הובא בפני הבוחנים.
3. מורכבות הקריטריונים: ההחלטה על כשירות לנהיגה מבוססת על שילוב מורכב של תקנים רפואיים, הנחיות ושיקול דעת מקצועי. הדבר יוצר לעתים אי-בהירות ומקשה על הנבדקים להבין את הבסיס להחלטות. למשל, נהג עם מצב רפואי מסוים עשוי להיות מופתע לגלות שהוא נחשב לא כשיר, בעוד שחברו עם מצב דומה קיבל אישור לנהוג.
4. השלכות רגשיות: עצם הזימון למרב"ד והחשש מפני שלילת הרישיון יוצרים לחץ נפשי רב על הנבדקים, מה שעלול להשפיע על תפקודם במהלך הבדיקות. חרדה או מתח עלולים לפגוע בביצועים במבחנים הפסיכולוגיים ולהציג תמונה מעוותת של יכולות הנבדק.
5. זמני המתנה ארוכים: לעתים קיימים פערים משמעותיים בזמני הטיפול ובזמינות התורים, מה שיוצר תסכול ומצוקה בקרב הממתינים. תקופות המתנה ארוכות עלולות להוביל לאובדן הכנסה ממושך עבור נהגים מקצועיים או לפגיעה באיכות החיים של נהגים מבוגרים.
6. סטנדרטיזציה מול אינדיבידואליזציה: המרב"ד נדרש לאזן בין הצורך בסטנדרטים אחידים לבין ההכרה בייחודיות של כל מקרה. לעתים, החלטות עלולות להיתפס כנוקשות מדי ולא מתחשבות בנסיבות האישיות של הנבדק.
7. השפעה על פרנסה ואיכות חיים: ההחלטות של המרב"ד עלולות להשפיע דרמטית על חיי הנבדקים. שלילת רישיון עלולה להוביל לאובדן פרנסה, פגיעה בעצמאות ובדימוי העצמי, ושינוי משמעותי באורח החיים.

חשיבות הליווי המשפטי

לאור המורכבות והחשיבות של ההליך במרב"ד, ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי. משרד עורכי דין ז'ורבסקי אלבראנס מתמחה בייצוג לקוחות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ומציע שירותים ייחודיים:

1. הכנה מקדימה:
   • ייעוץ מקיף עוד לפני הגעה למכון, כולל הסבר מפורט על התהליך והציפיות
   • סיוע באיסוף וארגון מסמכים רפואיים רלוונטיים מכל הגורמים המטפלים
   • הכנה לבדיקות הפסיכולוגיות והרפואיות, כולל טיפים להתמודדות עם לחץ
   • סיוע בהשגת חוות דעת רפואיות תומכות ממומחים בתחום
2. ייצוג בהליך:
   • ליווי צמוד במהלך הבדיקות, כולל נוכחות פיזית במידת האפשר
   • סיוע בהצגת המידע הרלוונטי בצורה המיטבית, תוך הדגשת נקודות חוזק
   • התמודדות עם שאלות מורכבות מצד הבוחנים, תוך הכוונת הלקוח
   • הבטחת שמירה על זכויות הנבדק לאורך כל התהליך, כולל זכות השתיקה במקרים מתאימים
3. ניתוח גיליון הרשעות:
   • הצגה מאוזנת ומדויקת של ההיסטוריה התעבורתית והפלילית של הלקוח
   • הבהרת נסיבות והקשר של אירועים רשומים, תוך הדגשת שינויים חיוביים
   • הצגת ראיות לשיפור בהתנהגות ולקיחת אחריות מצד הלקוח
   • במקרה הצורך, הגשת בקשות למחיקת רישומים ישנים או לא רלוונטיים
4. השגת חוות דעת נוספות:
   • סיוע בהשגת חוות דעת רפואיות או פסיכולוגיות נוספות לחיזוק עמדת הלקוח
   • קשר עם מומחים רפואיים מובילים בתחומים רלוונטיים
   • הכנת המומחים לעדות או להגשת חוות דעת כתובה
   • ניתוח ביקורתי של חוות דעת נגדיות והכנת תגובות מתאימות
5. ערעור על החלטות:
   • ייצוג בהליכי ערר על החלטות המרב"ד, כולל הכנת כתב ערר מפורט ומנומק
   • הכנת טיעונים משפטיים ורפואיים מבוססים, תוך שימוש בפסיקה רלוונטית
   • הופעה בפני ועדת הערר והצגת המקרה באופן מיטבי, כולל חקירת מומחים
   • במידת הצורך, הגשת עתירה לבית המשפט המחוזי וייצוג בהליכים משפטיים
6. מומחיות ייחודית:
   • ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחום, כולל טיפול באלפי תיקים מול המרב"ד
   • היכרות מעמיקה עם נהלי המרב"ד, פסיקות קודמות ומגמות עדכניות בתחום
   • מעקב שוטף אחר שינויים בחקיקה ובמדיניות הרלוונטית
   • יכולת לנבא מגמות ולהתאים את האסטרטגיה המשפטית בהתאם

יתרונות הייצוג על ידי משרד ז'ורבסקי אלבראנס

1. ניסיון פנים וחוץ: עו"ד רובי אלבראנס כיהנה בעבר כיועצת משפטית של ועדת הערר במרב"ד, מה שמעניק למשרד הבנה ייחודית של תהליכי קבלת ההחלטות במכון. ניסיון זה מאפשר לצוות המשרד לצפות מראש את השיקולים שישפיעו על ההחלטה ולהיערך בהתאם. עו"ד איל ז'ורבסקי היה מחלוצי התחום בייצוג לקוחות מול המרב"ד, ופיתח שיטות עבודה ייחודיות שהוכיחו את עצמן לאורך השנים. הניסיון המשולב של שני השותפים מעניק ללקוחות יתרון משמעותי בהתמודדות עם המערכת.
2. מומחיות מוכחת: המשרד טיפל באלפי תיקים מול המרב"ד, וצבר ידע נרחב בכל ההיבטים של ההליך – משפטיים, רפואיים ופרוצדורליים. מומחיות זו באה לידי ביטוי ביכולת לזהות נקודות תורפה בהחלטות המרב"ד ולנצל אותן לטובת הלקוח.
3. גישה הוליסטית: הצוות המשפטי מבין את המורכבות של כל מקרה, ומשלב ידע משפטי עם הבנה רפואית ופסיכולוגית לטובת הלקוח. גישה זו מאפשרת לבנות אסטרטגיה מקיפה שמתייחסת לכל ההיבטים של המקרה.
4. ליווי אישי: כל לקוח מקבל יחס אישי וליווי צמוד לאורך כל ההליך, תוך התאמת האסטרטגיה לנסיבות הספציפיות של המקרה. הצוות זמין לשאלות ולהתייעצויות בכל שלב, מה שמפחית את החרדה ומגביר את תחושת השליטה של הלקוח.
5. תוצאות מוכחות: המשרד הצליח להביא לשינוי החלטות המרב"ד במקרים רבים, ולסייע ללקוחות לשמור על רישיון הנהיגה שלהם. ניסיון זה מתורגם ליכולת מוכחת להשיג תוצאות חיוביות גם במקרים מורכבים.
6. נגישות ומקצועיות: המשרד מציע ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ומאפשר ללקוחות להבין את מצבם המשפטי ואת האפשרויות העומדות בפניהם. גישה זו מבטיחה שכל לקוח יקבל את המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת לגבי המשך הטיפול בעניינו.

סיכום

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ממלא תפקיד חיוני בשמירה על בטיחות הנהגים והציבור בכבישי ישראל. עם זאת, ההליך בפניו יכול להיות מורכב, מלחיץ ובעל השלכות מרחיקות לכת. ליווי משפטי מקצועי, כפי שמציע משרד ז'ורבסקי אלבראנס, הוא קריטי להבטחת הליך הוגן ומאוזן, ולמיצוי מלוא הזכויות של הנבדקים.

המשרד מביא לשולחן ניסיון עשיר, מומחיות ייחודית והבנה מעמיקה של תהליכי העבודה במרב"ד. זאת, לצד גישה אישית ומסורה לכל לקוח. הצוות המשפטי מבין היטב את המשמעות העמוקה של רישיון הנהיגה בחיי הלקוחות – הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינת איכות חיים – ופועל ללא לאות להגן על זכויותיהם.

מידע טכני על המרב"ד

פעילות

1. כתובת: המשרד הראשי של המרב"ד ממוקם בדרך בגין 116, תל אביב-יפו, מיקוד: 6473912.
2. שעות פעילות: קבלת קהל לבירורים נעשית באמצעות זימון תור מראש בלבד.
3. יצירת קשר:
   • לתיאום תורים: מוקד "קול הבריאות" בטלפון 5400*
   • לפניות בנושא ועדת ערר: פקס 03-5661945 או דוא"ל [email protected]
4. עלויות של אגרות:
   • בדיקת כשירות נהיגה: 683 ש"ח
   • בדיקה חוזרת: 351 ש"ח
   • עיון במסמכים: 128 ש"ח
   • בדיקה לאיתור סמים מסוכנים: 242 ש"ח
   • בדיקה בוועדת ערר: 1,161 ש"ח
5. אפשרויות תשלום:
   • תשלום מקוון באתר המשרד (עד 18 תשלומים בקרדיט)
   • בעמדות תשלום במכון באמצעות כרטיס אשראי
   • בבנק הדואר (במזומן בלבד)
6. מסמכים נדרשים לבדיקה:
   • תעודה מזהה עם תמונה (רישיון נהיגה, דרכון או תעודת זהות)
   • סיכום מידע ממוחשב מקופת החולים
   • סיכומי אשפוז מהשנה האחרונה (אם רלוונטי)
   • מסמכים רפואיים נוספים כפי שיפורט בזימון האישי
7. זמני טיפול:
   • הקמת תיק ותחילת טיפול: עד 140 ימי עבודה
   • מתן המלצה לאחר בדיקה: 90 ימי עבודה מיום תחילת הטיפול
8. הגשת ערר:
   • יש להגיש תוך 30 ימים מקבלת ההודעה מרשות הרישוי
   • ניתן להגיש בדואר, דוא"ל או פקס לכתובות שצוינו לעיל
9. סניפים נוספים: המרב"ד מפעיל סניפים נוספים, כולל בחיפה (שד' פל-ים 15א, קריית הממשלה)
10. חניה: ישנם חניונים בתשלום בקרבת המשרד הראשי בתל אביב. החל מהשעה 15:00, בעלי תג נכה יכולים להחנות ללא עלות בחניון בית קלקא (כניסה מרחוב איסרליש).

סטטיסטיקות ונתונים על פעילות המרב"ד

1. היקף הפניות השנתי:
   • מדי שנה, למעלה מ-40,000 נהגים נדרשים להתמודד עם המרב"ד.
   • מתוך אלה, כ-25,000 עוברים בדיקות מקיפות הכוללות הערכות רפואיות ו/או פסיכולוגיות.
2. פילוח הפניות:
   • כ-30% מהפניות הן של מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד.
   • כ-25% הם נהגים שהופנו עקב עבירות תנועה חמורות או מעורבות בתאונות דרכים.
   • כ-20% הם נהגים מבוגרים (מעל גיל 70) הנדרשים לבדיקות תקופתיות.
   • כ-15% מופנים עקב בעיות רפואיות שדווחו על ידי רופאים.
   • כ-10% הם מקרים הקשורים לשימוש בסמים או אלכוהול.
3. תוצאות הבדיקות:
   • בכ-70% מהמקרים, הנבדקים מקבלים אישור להמשיך לנהוג ללא הגבלות.
   • כ-20% מקבלים אישור עם הגבלות מסוימות (למשל, נהיגה עם משקפיים או הגבלת שעות נהיגה).
   • כ-10% מהנבדקים נמצאים לא כשירים לנהיגה, לפחות זמנית.
4. זמני טיפול:
   • הזמן הממוצע מרגע קבלת ההפניה ועד תחילת הטיפול הוא כ-140 ימי עבודה.
   • משך הטיפול הממוצע, מתחילתו ועד למתן ההמלצה הסופית, הוא כ-90 ימי עבודה.
5. ערעורים:
   • כ-15% מהנבדקים מגישים ערר על החלטות המרב"ד.
   • מתוך העררים המוגשים, כ-30% מביאים לשינוי כלשהו בהחלטה המקורית.
6. התאמות רכב לנכים:
   • המרב"ד מטפל בכ-5,000 בקשות בשנה להתאמת רכב לאנשים עם מוגבלויות.
   • כ-80% מהבקשות מאושרות, עם או בלי התאמות נוספות.
7. תקציב ומשאבים:
   • התקציב השנתי של המרב"ד עומד על כ-50 מיליון ש"ח.
   • במרב"ד מועסקים כ-100 עובדים, כולל רופאים, פסיכולוגים ואנשי מנהלה.
8. מגמות לאורך זמן:
   • בעשור האחרון חלה עלייה של כ-25% במספר הפניות השנתי למרב"ד.
   • חלה עלייה של כ-40% במספר הנבדקים מעל גיל 70, בהתאמה לעלייה בתוחלת החיים.
9. השוואה בינלאומית:
   • ביחס למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-15 מבחינת מספר הבדיקות הרפואיות לנהגים ביחס לאוכלוסייה.
10. יעילות:
    • מחקרים מראים כי פעילות המרב"ד תורמת להפחתה של כ-5% בתאונות הדרכים הקשורות למצב רפואי של הנהג.

נתונים אלה ממחישים את ההיקף הנרחב של פעילות המרב"ד ואת השפעתו המשמעותית על בטיחות הנהיגה בישראל. הם גם מדגישים את הצורך בייעוץ וליווי משפטי מקצועי, במיוחד לאור מספר המקרים הגדול והמורכבות של התהליכים.

שיתופי פעולה של המרב"ד

1. משטרת התנועה:
   • המרב"ד עובד בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת התנועה. המשטרה מפנה למרב"ד נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים חמורות או שנתפסו בעבירות תנועה משמעותיות.
   • ישנו מנגנון דיווח דו-כיווני, כאשר המרב"ד מעדכן את המשטרה על נהגים שנמצאו לא כשירים לנהיגה.
   • המרב"ד מספק ייעוץ מקצועי למשטרה בנושאי כשירות רפואית לנהיגה במקרים מורכבים.
2. משרד התחבורה ורשות הרישוי:
   • קיים שיתוף פעולה הדוק בין המרב"ד למשרד התחבורה, במיוחד בכל הנוגע לקביעת מדיניות ותקנות בנושא כשירות רפואית לנהיגה.
   • המרב"ד מספק המלצות מקצועיות לרשות הרישוי בנוגע לחידוש או שלילת רישיונות נהיגה על בסיס רפואי.
3. חברות ביטוח:
   • המרב"ד משתף מידע (במסגרת החוק וכללי הפרטיות) עם חברות ביטוח לגבי סיכונים רפואיים של נהגים.
   • ישנם פרויקטים משותפים למחקר ומניעה של תאונות דרכים הקשורות למצב רפואי.
4. מוסדות מחקר ואקדמיה:
   • המרב"ד משתף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל בביצוע מחקרים על הקשר בין מצב בריאותי לבטיחות בנהיגה.
   • קיימים פרויקטים משותפים עם הטכניון ואוניברסיטת תל אביב בתחום הרפואה התעבורתית.
5. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
   • שיתוף פעולה בפיתוח תוכניות הסברה והדרכה לנהגים בנושאי בריאות ונהיגה.
   • עבודה משותפת על מחקרים וסקרים לאומיים בנושא בטיחות בדרכים.
6. קופות החולים ובתי חולים:
   • מערכת שיתוף מידע (במסגרת החוק) לגבי מצבם הרפואי של נהגים.
   • הדרכות משותפות לרופאים בקהילה בנושא זיהוי מצבים רפואיים המסכנים נהיגה.
7. המוסד לביטוח לאומי:
   • שיתוף פעולה בנושא התאמת רכב לנכים ובעלי מוגבלויות.
   • חילופי מידע לגבי נהגים שמקבלים קצבאות נכות ועלולים להיות מוגבלים בנהיגה.
8. ארגוני נהגים מקצועיים:
   • דיאלוג מתמשך עם ארגוני נהגי משאיות ואוטובוסים לגבי דרישות רפואיות ובדיקות תקופתיות.
   • שיתופי פעולה בפיתוח תוכניות לשמירה על בריאות נהגים מקצועיים.
9. גופים בינלאומיים:
   • המרב"ד משתתף בפורומים בינלאומיים בתחום הרפואה התעבורתית, מחליף מידע וניסיון עם מוסדות מקבילים בעולם.
   • שיתופי פעולה עם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בנושאי מחקר ופיתוח סטנדרטים בינלאומיים.
10. חברות טכנולוגיה:
    • שיתופי פעולה עם חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות לניטור מצב הנהג בזמן אמת.
    • פרויקטים פיילוט לשילוב טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי הבדיקה והניטור של המרב"ד.

שיתופי פעולה אלה מדגישים את התפקיד המרכזי של המרב"ד במערך הבטיחות בדרכים הלאומי ואת החשיבות של גישה רב-תחומית לנושא הכשירות הרפואית לנהיגה. הם גם מצביעים על הצורך בייצוג משפטי מקצועי שמכיר את כל הגורמים המעורבים ואת האינטראקציות ביניהם.