למעלה מ-40,000 אזרחים בישראל עומדים בכל שנה מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), הפועל כ"רופא המוסמך" של רשות הרישוי. ביניהם לא מעט נהגים ומבקשי רישיון שנאלצים להתמודד עם החלטה שאיננה מטיבה עמם (בלשון המעטה).

לא מדובר בעניין של מה בכך שכן רשות הרישוי, ברוב המקרים, מקבלת את המלצות המכון הרפואי ככתבן וכלשונן. היות שההמלצה עלולה לגרור הגבלות על רישיון הנהיגה עד כדי פסילה לצמיתות, חשוב לדעת שהיא איננה בהכרח סוף פסוק.

על פי תקנה 195 לתקנות התעבורה, נהג או מבקש רישיון שיש לו השגות על המלצת המכון הרפואי, רשאי לערור על ההחלטה בפני וועדת ערר בתוך 30 יום מקבלת ההודעה. הערר יידון בפני וועדת ערר שהינה וועדה המורכבת משלושה רופאים.

זהו גם השלב הנכון לפנות לקבלת ייעוץ משפטי (אם לא עשיתם זאת קודם לכן). במשרד עורכי דין ז'ורבסקי אלבראנס אנו מתמחים בייצוג נהגים ומבקשי רישיון, הן מול המרב"ד והן מול וועדת ערר.

עו"ד איל ז'ורבסקי היה מעורכי הדין הראשונים בישראל אשר הבינו את החשיבות שבמתן ייצוג משפטי לנהגים ומבקשי רישיון המתמודדים עם המכון הרפואי. עו"ד ז'ורבסקי הינו בעל הצלחות רבות בתחום וסייע לנהגים ומבקשי רישיון רבים במסירות ובמקצועיות. עו"ד רובי אלבראנס כיהנה כמנהלת ענף וועדת ערר במרב"ד בטרם פנתה לשוק הפרטי. במסגרת תפקידה הבכיר כאחראית על הפן המשפטי בוועדת הערר, עסקה עו"ד אלבראנס במניפה רחבה ביותר של סוגיות משפטיות אשר הונחו לפניה.  ניסיוננו הייחודי בתחום מעניק לנו פרספקטיבה רחבה של ההליכים הנוגעים לוועדות ערר, ואנו בקיאים בתחום מכל צדי המתרס.

מתי להגיש ערר על החלטת המכון הרפואי?

כאמור, אדם רשאי להגיש ערר לוועדת ערר בגין המלצה של המכון הרפואי בעניינו בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה. במידה שלא הוגש ערר במועד זה, ניתן להגיש ערר בחלוף שנה.

וועדת ערר הינה ישות שבסמכותה לבקר את המלצות המכון ולהוות מעין ערכאה נוספת עבור הנהג או מבקש הרישיון. לוועדה סמכות לשנות ואף לבטל לחלוטין המלצות שהתקבלו בוועדה הרפואית הראשונה. כמו כן, וועדת ערר רשאית להשיב את עניינכם לדיון נוסף בפני הוועדה הרפואית בכדי להתייחס לטענות קונקרטיות אשר מצדיקות בחינה מחודשת.

יש לקחת במלוא הרצינות את ניסוח הערר וניהולו. כישלון בוועדת ערר עלול להקשות באופן משמעותי על אפשרותכם לשנות את ההחלטה המקורית, והייצוג המשפטי הינו קריטי וכבד משקל.

אמנם ניתן להגיש ערעור גם על החלטת וועדת ערר לבית המשפט המחוזי, אך הערכאה השיפוטית לא תסטה בקלות מהחלטות שהתקבלו על ידי שתי וועדות רפואיות קודמות. מעבר לכך, ערעור לבית המשפט מתקבל רק בשאלה משפטית ולא בשאלה רפואית. שלא כמו בוועדת ערר שבה קיים פתח מסוים לטיעונים רפואיים (בעלי אספקט משפטי, כמובן), בבית המשפט המחוזי היריעה הופכת לצרה יותר.

מהו תפקידו של עורך הדין בוועדת ערר?

עורך דין עשוי להיות ההבדל. תפקידו בליווי הנהג או מבקש הרישיון כולל בחינה מעמיקה של המסמכים הרפואיים אשר הביאו לקבלת ההחלטה על ידי הוועדה הרפואית. למרות שרבים אינם מודעים לכך, יש לכם זכות (ואף חובה) לעיין בממצאים הרפואיים שהמכון הרפואי התבסס עליהם בקבלת החלטתו הראשונה.

לאחר מכן, כשאתם ניגשים לוועדת ערר, אתם יכולים להתייחס לממצאים הרפואיים ואף לסתור אותם עם חוות דעת רפואית מטעמכם. אם הדברים מוצגים במקצועיות על ידי עורך דין, שבקיא במטריה המשפטית והרפואית כאחד, הסיכוי לשנות את פני הדברים גדל בהתאמה. עורך הדין רשאי להיכנס אתכם לוועדת ערר ואף לייצגכם מול המומחים הרפואיים. זאת, תוך שהוא מוודא כי הבדיקה נערכת בהתאם לחוק ושזכויותיכם נשמרות.

החלטתה של וועדת ערר הינה החלטה מנהלית אשר כפופה לביקורת שיפוטית ולכללי המשפט המנהלי. ככל החלטה מנהלית, החלטת וועדת ערר כפופה לעקרונות הידועים של זכות טיעון, זכות עיון, הגינות, מידתיות וסבירות.