נהיגה בשכרות היא מעבירות התעבורה החמורות והמסוכנות ביותר. שתיית משקאות חריפים טרם נהיגה ברכב מסכנת את הנהג, הנוסעים והמשתמשים האחרים בדרך. אין ספור מחקרים שנערכו בנושא מצאו קשר הדוק בין אלכוהול לתאונות דרכים ובמיוחד בין שכרות לתאונות דרכים קטלניות (עם הרוגים או פצועים בדרגות קשות). בתי המשפט הגדירו את התופעה כ"מכת מדינה", והמחוקק ורשויות האכיפה נוקטים כלפי נהיגה בשכרות במדיניות של אפס סובלנות.

מבחינה משפטית, עבירת הנהיגה בשכרות מצויה בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה האוסר על אדם לנהוג ברכב או להיות ממונה על רכב כאשר הוא שיכור. על פי רוב, כתב אישום בגין נהיגה בשכרות מבוסס על בדיקת שכרות שבוצעה לנהג לאחר שנעצר לביקורת או בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים.

החשיבות שבפנייה לייעוץ משפטי

התמודדות עם כתב אישום או חשד בגין נהיגה בשכרות דורשת קבלת ייעוץ משפטי. רצוי כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. המחוקק קבע לצד עבירה זו פסילת מינימום של שנתיים לפחות (ופסילה ארוכה יותר אם זוהי עבירה חוזרת). בתי המשפט לא יסטו מפסילת המינימום אלא במקרים חריגים ואין צורך להכביר במילים אודות משמעות הדבר מבחינת הנהג ובני משפחתו.  

כמו כן, כל עבירה אחרת שבוצעה ביחד עם נהיגה בשכרות עלולה להיתפס כחמורה יותר. לדוגמה, דינו של אדם שיכור שגרם לתאונת דרכים הוא חמור יותר מדינו של נהג שגרם לתאונה בעודו פיכח.

בנוסף, להרשעה בנהיגה בשכרות יכולות להיות השלכות עתידיות על רישיון הנהיגה של הנאשם גם לאחר ריצוי העונש. ייתכן והוא יידרש להיבדק במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בבואו לקבל את רישיונו לאחר הפסילה והבדיקה הנ"ל עלולה לגרור המלצה שלא לחדש את הרישיון מחמת "אי התאמה לנהיגה בטוחה".

בדיקת שכרות בשטח

רוב בדיקות השכרות שמבוצעות לנהגים בשטח נעשות על ידי מכשיר הינשוף. אמצעי טכנולוגי שמאפשר בדיקה קצרה ולא פולשנית המציגה פלט של שיעור האלכוהול בגופו של הנהג. בדיקת שכרות יכולה להתבצע גם כבדיקת דם או בדיקת שתן וזאת כאשר הנהג מופנה לתחנת משטרה לטובת העניין. מבחינת החוק והפסיקה, שיכור הוא מי ש:

• בדיקת ינשוף מעלה כי ריכוז האלכוהול בגופו גבוה מ-240 מ"ג לליטר אוויר נשוף.
• בדיקת דם מעלה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנהג גבוה מ-50 מיליגרם ל-100 מיליליטר דם.

כמו כן, השוטרים יכולים לערוך לנהג "בדיקת מאפיינים" הכוללת ביצוע פעולות מוטוריות שונות והם מתייחסים בדו"ח להתרשמותם הכללית מהנהג (עיניים אדומות, דיבור מבולבל, עייפות, חוסר ריכוז וכדומה). חשוב לדעת כי הנהג לא רשאי לסרב לעבור את הבדיקה. על פי החוק, אדם המסרב לבדיקת שכרות רואים אותו כמי שנהג בשכרות.

כיצד ניתן להתמודד עם נהיגה בשכרות בעזרת עורך דין?

עורך דין הבקיא בדיני תעבורה יכול לסייע לנהג להתמודד עם חשד ו/או כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. ראשית, ייצוג משפטי נכון עשוי לאתר "כשלים" בביצוע בדיקת השכרות בשטח ובכך לשמוט את הקרקע תחת הראיה המדעית המרשיעה. למשל, האם השוטרים הקפידו על הנהלים הדרושים לבדיקת שכרות, האם המכשיר כויל כנדרש, האם השוטרים הסבירו לנהג מהן השלכות סירובו לבצע את הבדיקה במידה שסירב וכדומה.

שנית, גם אם לא ניתן לסתור את תוצאות הבדיקה בבית המשפט, יש לייצוג המשפטי משקל רב בסוגיית העונש. האם יש מקום לסטות מענישת המינימום בהתאם לנסיבות המקרה, האם ניתן לרכך את הפסילה עם מתן אפשרות לנהיגה בנסיבות ספציפיות (לדוגמה, נסיבות בריאותיות), האם אפשר ללמוד מעברו התעבורתי של הנהג על כך שמדובר במעידה חד פעמית ואין מקום להחמיר עמו בגזר הדין וכדומה.