נהיגה בפסילה היא מהעבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה. מדובר במצב שבו אדם עושה שימוש ברכב למרות שגורם מקצועי (כגון בית המשפט, רשות הרישוי או משטרת ישראל) אסר עליו לעשות כן.
רשויות האכיפה ובתי המשפט אינם מקלים ראש בנהגים שנתפסו תחת פסילה. גם בשל הסכנה לכאורה למשתמשים האחרים בדרך (ולנהג עצמו), וגם משום שמדובר בעבירה המקפלת בחובה פגיעה בסדרי שלטון. שנאמר:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" (רע"פ 410/04).
המקור החוקי אשר מבסס את העבירה הטמונה בנהיגה בזמן פסילה מצוי בסעיף 67 לפקודת התעבורה. סעיף זה קובע כי נהיגה בזמן פסילה באה לידי ביטוי במקרים הבאים:
- הנהג נהג ברכב למרות שהוא מודע לכך שרישיון הנהיגה שלו נתון תחת פסילה.
- הנהג נהג ברכב בניגוד לתנאים מסוימים אשר נוספו לרישיון הנהיגה.
- החשוד/הנאשם התיר לאדם אחר לנהוג ברכב למרות שהוא מודע להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש.
העונש שנקבע לעבירה של נהיגה בזמן פסילה יכול להגיע לכדי מאסר של שלוש שנים. כמו כן, לנהיגה בזמן פסילה השלכות נוספות. ראשית, כל עבירה אשר מבוצעת במקביל לנהיגה בזמן פסילה עלולה להיתפס כחמורה יותר מ"כרגיל". לדוגמה, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים תוך שהוא נוהג בפסילה עלול להתמודד עם כתב אישום חמור יותר מאדם אחר שנהג בגבולות רישיונו וגרם לאותה תאונת דרכים בדיוק.
שנית, נהיגה בזמן פסילה היא בהכרח גם נהיגה ללא ביטוח חובה. דבר שהינו עבירה בפני עצמו ואשר עלולות להיות לו השלכות משמעותיות מעבר לדיני התעבורה (ובהקשר של המישור האזרחי במידה שנגרמה תאונה עם נפגעים).
כפי שנאמר על ידי בית המשפט העליון בנושא: "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת […] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11).
שלישית, מכיוון שנהיגה בזמן פסילה היא עבירה חמורה, פעמים רבות הנאשם/החשוד עלול למצוא את עצמו מתמודד עם הליכי ביניים בדמות מעצר. במקרים מסוימים אף מעצר עד תום ההליכים. במילים אחרות – עוד בטרם העניין של הנהג מגיע לכתב אישום והליכים מלאים, ייתכן ויוטלו על חירותו הגבלות קשות.
הרשעה בפסילה גוררת כמעט תמיד הארכת פסילה נוכחית. לעתים אף קיימת סכנה מוחשית של פסילה לצמיתות והליכים כגון זימון לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בתום השלילה.
ייצוג משפטי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה
משרד עורכי דין ז'ורבסקי אלבראנס מתמחה בדיני תעבורה ומייצג מדי שנה נהגים/חשודים/נאשמים המתמודדים עם טענות בדבר נהיגה בזמן פסילה. אנו זמינים עבור לקוחותינו למן הרגעים הראשונים ביותר ואפילו במסגרת ייעוץ מיידי בעת "תפיסת" הנהג על ידי גורמי האכיפה.
חשוב להבין כי למרות שמדובר בעבירה שאין להקל בה ראש, ברור שגם הנהג רשאי (וצריך) להציג טענות להגנתו. הן טענות הנוגעות לעצם האישום (למשל – לא מדובר בנהיגה בזמן פסילה על פי הוראות החוק והפסיקה או הנהג לא היה מודע לשלילה), והן טענות העוסקות במשמעות הדברים מבחינת ענישה בהווה ובעתיד.
