עו"ד רובי אלבראנס הינה לשעבר מנהלת ענף וועדת ערר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
לעו"ד אלבראנס ניסיון בניהול אלפי ערעורים על מגוון הסוגיות הרפואיות בגינן נשללים רישיונות נהיגה במכון הרפואי. עו"ד אלבראנס מכהנת כיום כיו"ר ועדת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים של לשכת עורכי הדין. מהו תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב״ד) הוא גוף מנהלי הפועל תחת משרד הבריאות, האחראי על בדיקות כשירות רפואית לנהגים בישראל. מטרתו המרכזית היא למנוע סכנות הנובעות מליקויים בריאותיים של נהגים, העלולים להשפיע על כושרם לשלוט ברכב באופן בטוח. המכון מבצע הערכות רפואיות ופסיכולוגיות עבור אוכלוסיות שונות, וביניהן גם חיילים משוחררים אשר מבקשים לקבל רישיון נהיגה או לחדש את רישיונם.
הקשר בין הפרופיל הצבאי לכשירות הרפואית לנהיגה
במהלך השירות הצבאי, לכל חייל נקבע פרופיל רפואי בהתאם למצבו הבריאותי והנפשי. פרופיל זה קובע את התאמתו לשירות ביחידות השונות, אך במקרים מסוימים, הוא עשוי גם להשפיע על כשירותו לנהיגה. כאשר חייל משתחרר מהצבא עם פרופיל נמוך בשל בעיות רפואיות או נפשיות, המידע הזה עשוי להגיע למרב״ד דרך מנגנוני הדיווח השונים, ולעורר בדיקה נוספת לגבי כשירותו להחזיק ברישיון נהיגה.
אילו חיילים משוחררים מופנים לבדיקה במרב״ד?
המכון הרפואי מקבל דיווחים מגורמים שונים, ובמקרה של חיילים משוחררים, ההפניה לבדיקה יכולה להגיע ממשרד הרישוי, מהרופא הצבאי או מבתי חולים צבאיים שבהם החייל טופל במהלך שירותו. חיילים ששוחררו עם אחד מהמצבים הבאים עשויים להיות מופנים לבדיקה:
- בעיות פסיכיאטריות או נפשיות – חיילים ששוחררו עקב דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות, הפרעות הסתגלות או מחלות פסיכיאטריות אחרות עשויים להיות מועמדים לבדיקה רפואית במרב״ד.
- שימוש בסמים או אלכוהול – אם במהלך השירות הצבאי תועד שימוש בסמים או באלכוהול באופן בעייתי, המרב״ד עשוי לדרוש בדיקות רפואיות ובדיקות מעבדה נוספות.
- מחלות כרוניות משמעותיות – חיילים עם פרופיל רפואי שנקבע עקב מחלות נוירולוגיות, סוכרת בלתי מאוזנת, אפילפסיה, או מחלות לב חמורות, עשויים להידרש לעבור הערכה נוספת.
- פגיעות ראש או פציעות משמעותיות – חיילים שנפצעו במהלך שירותם, בעיקר עם פגיעות מוחיות טראומטיות (TBI) או נזק נוירולוגי אחר, עשויים לעמוד לבדיקה במרב״ד כדי לוודא שהפציעות לא משפיעות על יכולתם לנהוג בבטחה.
כיצד מתבצעת הבדיקה במרב״ד לחיילים משוחררים?
חיילים משוחררים שהופנו לבדיקה במרב״ד יתבקשו להגיע למכון ולעבור סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, אשר עשויות לכלול:
- בדיקת רופא כללי – סקירה רפואית כללית, הכוללת בחינת ההיסטוריה הרפואית של החייל והמסמכים המצורפים.
- בדיקה פסיכולוגית – מבחנים ממוחשבים להערכת תפקודים קוגניטיביים, תשומת לב, זיכרון ותפקוד רגשי.
- בדיקת פסיכיאטר – שיחה אבחונית עם פסיכיאטר, במיוחד אם החייל שוחרר עם פרופיל נפשי נמוך.
- בדיקות נוספות לפי הצורך – כולל בדיקות דם לאיתור חומרים אסורים, בדיקות עיניים וייעוצים רפואיים נוספים.
לאחר תום הבדיקות, המרב״ד יגבש המלצה למשרד הרישוי באשר לכשירות הרפואית של החייל המשוחרר לנהיגה. מומלץ להיעזר בעו״ד מומחה, אשר יוכל לעשות לכם הכנה לבדיקה במרב״ד.
האם ניתן לערער על החלטת המרב״ד?
חיילים משוחררים שמוצאים את עצמם נפגעים מהחלטת המרב״ד יכולים להגיש ערר לוועדת הערר הפועלת בבית החולים שיבא, תל השומר. הערר יש להגיש תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה. במסגרת הערעור ניתן לצרף חוות דעת רפואיות פרטיות, ראיות חדשות ועדויות נוספות שעשויות לשכנע את הוועדה לשנות את ההמלצה הראשונית.
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות השאר פרטים או חייג: 050-9693593
מדוע מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה במרב״ד?
לאור העובדה שהחלטות המרב״ד עשויות להשפיע באופן משמעותי על עתידם של חיילים משוחררים, ובפרט על יכולתם לנהוג ולהשתלב בשוק העבודה, חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום זה. עו"ד מומחה ידע ללוות את התהליך מתחילתו, לייעץ כיצד להיערך לבדיקה, להציג מסמכים רלוונטיים ולייצג את החייל בערעור במידת הצורך.
יתרה מזאת, עורך דין הבקיא בתחום יוכל לספק הכוונה מקצועית בכל הנוגע לאיסוף חוות דעת רפואיות, ניסוח טיעונים משפטיים והבנת הזכויות של החייל המשוחרר מול הגופים הממסדיים. מעבר לכך, ההליך מול המרב״ד ומול ועדת הערר עשוי להיות מורכב מבחינה בירוקרטית, וליווי משפטי יכול להפוך את התהליך לפשוט, מהיר ויעיל יותר.
סיכום
חיילים משוחררים בעלי פרופיל רפואי נמוך עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבדיקה במרב״ד, אשר עשויה להשפיע על כשירותם הרפואית לנהיגה. תהליך הבדיקה כולל הערכות רפואיות ופסיכולוגיות, ולעיתים קרובות הוא מוביל להמלצות שעלולות לפגוע בחירות התנועה ובאפשרויות התעסוקה של החיילים לשעבר. במקרים בהם מתקבלת החלטה לא רצויה, ניתן להגיש ערר, כאשר מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום כדי לשפר את סיכויי ההצלחה.
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: אם שוחררתי מהצבא עם פרופיל רפואי נמוך, האם זה אומר שאוטומטית יגבילו אותי מלקבל רישיון נהיגה?
תשובה: לא בהכרח. הפרופיל הרפואי הצבאי אינו מהווה אוטומטית עילה לשלילת רישיון נהיגה, אך במקרים מסוימים, במיוחד כאשר מדובר בפרופיל שניתן בשל בעיות רפואיות משמעותיות או הפרעות נפשיות, המידע יכול לעבור למרב״ד. המכון הרפואי יבחן כל מקרה לגופו ויחליט אם יש צורך בהגבלות או בדיקות נוספות.
שאלה: כיצד אני יכול לדעת אם הפרופיל הצבאי שלי משפיע על רישיון הנהיגה שלי?
תשובה: אם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב״ד) סבור כי יש לבחון את כשירותך הרפואית לנהיגה, תקבל זימון לבדיקה רפואית. ניתן גם לבדוק מול משרד הרישוי האם קיימת מגבלה כלשהי על רישיונך בעקבות המידע שהועבר מהצבא.
שאלה: מה קורה אם אני לא מתייצב לבדיקה של המרב״ד?
תשובה: אי התייצבות לבדיקה עלולה לגרום לשלילת רישיון הנהיגה או לעיכוב בהנפקתו. מומלץ להתייצב במועד הנקוב, ואם הדבר אינו אפשרי, יש להגיש בקשה לדחיית המועד עם הסבר מתאים.
שאלה: האם ניתן לערער על החלטת המרב״ד אם קבעו שאני לא כשיר לנהיגה?
תשובה: בהחלט. ניתן להגיש ערר לוועדת הערר תוך 30 ימים מרגע קבלת ההחלטה. הוועדה מוסמכת לבחון מחדש את המקרה, לשנות את ההחלטה או לבטל אותה. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בערעור.
שאלה: איך עורך דין יכול לעזור לי אם אני מופנה לבדיקה במרב״ד?
תשובה: עורך דין המומחה בתחום יכול לסייע בהכנת המסמכים הרפואיים הנדרשים, לייעץ כיצד להיערך לבדיקה, להמליץ על חוות דעת רפואיות משלימות ולהגיש ערר במקרה הצורך. הליווי המשפטי עשוי לשפר משמעותית את הסיכויים לקבל החלטה חיובית ולמנוע עיכובים או שלילת רישיון בלתי מוצדקת.
שאלה: האם הפרופיל הצבאי שלי יכול להשפיע גם בעתיד על חידוש רישיון הנהיגה?
תשובה: כן. אם המרב״ד קבע מגבלה רפואית כלשהי בעקבות הפרופיל הצבאי, ייתכן שבעת חידוש הרישיון תידרש להוכיח כשירות רפואית מחדש. לכן, במקרים בהם קיימת הגבלה, חשוב להתייעץ עם עורך דין לגבי האפשרות להסירה כבר בשלב מוקדם.
שאלה: מה ניתן לעשות אם הפרופיל הצבאי שלי ניתן בגלל מצב זמני, אך אני כבר בריא?
תשובה: אם המצב הרפואי שבגללו קיבלת פרופיל נמוך כבר לא רלוונטי, תוכל להציג מסמכים רפואיים עדכניים למרב״ד ולהוכיח כי אתה כשיר לנהיגה. במקרה הצורך, ניתן גם להגיש חוות דעת רפואית פרטית ולערער על החלטת המרב״ד במידה והיא אינה משקפת את מצבך הנוכחי.
אם יש לך שאלה נוספת או שאתה זקוק לייעוץ מקצועי, מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה המתמחה בטיפול במקרים מול המרב״ד!
